מנה שהיא ארוחה ותרבות- הראמן

מנה שהיא ארוחה ותרבות- הראמן

הראמן הוא ללא ספק מאכל לאומי וחלק מרכזי בתרבות היפנית, המגוון ושפע התוספות הפכו אותו לפופולארי ופונה לקשת רחבה של טעמים.

ביפן מנת הראמן היא נושא לשיחה, ג'אנר לסרטים (בשנת 1985 יצא סרט בשם טאמפופו שמתאר את תהליך ההכנה והאכילה של הראמן ומאז יצאו סרטים נוספים בהם מככב הראמן)  ואפילו בשנת 1994 הוקם מוזיאון הראמן ביוקוהמה, שמציג את ההיסטוריה של הראמן ומאפשר לטעום מגוון רחב של ראמן. במוזיאון ישנן כ-9 מסעדות המציעות מרק ראמן בסגנונות שונים בהתאם למיקום הגאוגרפי.

הראמן התחיל למעשה כמנה עממית סינית, אוכל רחוב לפועלים הפשוטים, אך המנה תפסה והפכה אהובה ופופולארית מאד בסין. לאחר מלחמת העולם השנייה החלה יפן לייבא חיטה מארצות הברית, במקביל מהגרים סינים הביאו איתם את המנה ליפן והיפנים אימצו את המנה שנתנה מענה זול ומשביע.

אך כמו במקרה של מנות סיניות אחרות שאומצו, בוצעו בה שינויים, שדרוגים והתאמות לתרבות ולחך היפנית. מנת הראמן חוצה מעמדות ניתן לרכוש אותה בזול בכל עגלה או דוכן רחוב או במחירים גבוהים במסעדה יוקרתית היא זמינה ואהובה על כולם. במזללות ראמן יושבים מפועלים פשוטים ועד מנהלים בכירים, זה לצד זה ואוכלים במהירות את מנת הראמן.

אז מהי מנת הראמן וממה היא מורכבת?

הראמן הוא מרק אטריות יפני, על בסיס ציר של עצמות עוף/ חזיר/דגים בבישול ארוך, בשילוב עם ירקות, רוטב סויה או מיסו.

אבל למעשה הראמן הוא הרבה יותר ממרק עם אטריות, זו מנה מלאה ומשביעה מלאה בכל טוב. ניתן להוסיף לראמן מגוון תוספות בהתאם לטעמך: ביצה רכה, אצת נורי, פרוסות חזיר, פטריות, במבוק ובצל ירוק.

להכנת הראמן ניתן להשתמש במספר סוגי אטריות: דקות וישרות, עבות ומסולסלות או דקות ומסולסלות שמעבר לצורתן גם טעמם שונה ולכן חשוב להתאים את האטריות לציר.

במהלך טיול ביפן תמצאו את הראמן בכל פינת רחוב ובכל מסעדה, ניתן לטעום סוגי ראמן שונים, מכיוון שכל אזור ביפן מאופיין בראמן ייחודי לו. בטוקיו ציר הראמן מבוסס על סויה, לעומת צפון יפן שם ציר הראמן מבוסס על מיסו והוא סמיך יותר.

אך לא צריך להרחיק עד יפן כדי לאכול ראמן, כמו הסושי גם הראמן הפך לטרנד ברחבי העולם וניתן למצוא דוכני ראמן בארצות הברית, באירופה וגם בישראל.

הממולצים שלנו

כלי נגישות